Rav Birenbaum

הפלגה באוניה בשבת ומפגש עם ההיסטוריה היהודית

הרב בירנבוים - ראש מכון

מנהג ישראל הוא שבימי הקיץ עם ישראל יוצא לחופש מעבר לים וכל המרבה הרי זה משובח. כיוון שאני רגיל בטיסות ובתי מלון במשך השנה, החלטתי לשנות מעט ממנהגי ונסעתי עם בני משפחתי להפלגה בקרוז כשר, בספינה של 5000 איש המפליגה מסביב לים התיכון. מסלול הנסיעה החל בברצלונה אשר בספרד והמשיך לאי פלמה דמיורקה בדרום ספרד, רומא, קליארי בסרדיניה איטליה, סבונה ומרסי. אני לתומי חשבתי שיצאתי לחופשה משפחתית מסביב לים התיכון, אבל מהר מאד מצאתי את עצמי מסתובב לא רק בחופי הים התיכון אלא במעגלי ההיסטוריה היהודית.

בביקורי בערים אלו ראיתי לנגד עיניי פריסה של ההיסטוריה היהודית ומעין מקרוקוסמוס של העם היהודי לדורותיו. ההיסטוריה היהודית היא רצף של אירועים פנימיים וחיצוניים אשר השאירו את חותמם על העם היהודי אבל היא חוזרת וניעורת כאשר מבקרים במקומות בהם צעדו היהודים.

ברצלונה בחצי האי האיברי הייתה עיר ואם בספרד ובה התקיים "תור הזהב של יהדות ספרד", אולם החל מהמאה ה14 מצבם של יהודי ברצלונה וכל ספרד הורע באופן משמעותי. החל משנת 1391 התקיימו פרעות נגד היהודים ויהודים רבים המירו את דתם לנצרות וחלקם המשיכו לשמור על יהדותם בסתר. בשנת 1492 התרחש גירוש ספרד אשר גרם לפיזור היהודים בעולם.

רומא אשר בגלות איטליה היא העתיקה ביותר מבין הגלויות על אדמת אירופה, יהודים נמצאו ברומא כבר בימי יוליוס קיסר. הצועד באזור הגטו היהודי של היום, לא יכול שלא לחוש את האור והחושך אשר היו מנת חלקם של יהודי רומא בבירת הנצרות לצלילי הפעמונים של הכנסיות והוותיקן. בשנת 1555 הוקם הגטו היהודי ברומא על ידי האפיפיור פאולוס הרביעי ויהודים חיו בו עד 1848. במשך השואה, אלפי יהודים מרומא נשלחו למחנות השמדה ורק מעטים נצלו. החל משנות ה50 של המאה ה20 יהודי לוב הגרו מלוב לרומא והפכו לחלק מהקהילה עד היום.

היהודים נעלמו מקליארי בסרדיניה באמצע המאה ה15 כאשר בשנת 1493 החל בית הדין של האינקוויזיציה לפעול בקליארי והיהודים גורשו מהעיר ויצאו לאפריקה וקונסטנטינופול בנשאם עמם את ספרי התורה של בית הכנסת. בית הכנסת של הקהילה היהודית שנבנה באזור הרובע היהודי העתיק הפך לאחר גירושם לכנסיה. עד היום ניתן לראות את אבני היסוד של בית הכנסת בקירות הכנסייה. כאשר ביקרתי בקליארי, צעדתי ברחוב הרובע היהודי העתיק ואישה נגשה אליי ושאלה אותי: "האם ראית את בית הכנסת היהודי בקליארי"? שמחתי שמחה גדולה על גילוי הידיעה שיש בית כנסת, אבל לאכזבתי הגדולה האישה לקחה אותי לכנסייה המקומית והסבירה לי שכאן היה בית כנסת וכיום יש כנסייה. בקליארי פגשתי גם קבוצה קטנה של כמניין אנשים בעלי שורשים יהודיים המבקשים לחזור ליהדותם.

פלמה דה מיורקה היא אחת הערים היפות בעולם המשלבת בין נופים טבעיים להיסטוריה עתיקת יומין. באי מיוחד זה, אנו עדים לאחת התופעות הייחודיות ביותר בהיסטוריה היהודית: תופעת הצ'ואטס. טרגדיה שנמשכה מהמאה ה15 עד ימנו. לצאצאיהם של אלה שהועלו על המוקד במדורות האינקוויזיציה הודבקה חותמת שהייתה סטיגמה נצחית עבורם, הם נודעו בעיר תחת הכינוי צ'ואטס. אטוס דה פה –אירועי פולחן ציבוריים אשר נודעו בשם "מעשי אמונה" – אשר במרכזם הייתה שריפת אנשים חיים התקיימו במיורקה במשך השנים, כאשר האחרון שבהם, בהם שרפו גם יהודים היה בשנת 1691. הקתדרלה הגדולה של פלמה, מעוצבת עם מגן דוד גדול בחזיתה ובתוכה יש זוג רימונים מזהב שנלקחו מהיהודים.

במשך שבוע נגלו לנגד עיניי כבסרט נע, שילוב של היסטריה יהודית שבה אור וחושך משמשים בערבוביה: אינקוויזיציה, גירוש יהודים, המרת דת, חיים בגטו, אאוטו דה פה, אנוסים, בני אנוסים, צ'וטאס, התחדשות יהודית ושיבה ליהדות, חוקים נגד היהודים, אנטישמיות, יחסים עם הכנסייה והוותיקן, יצירה תורנית וספרותית, שואה וחוקי הגזע, כנסיות הבנויות על יסודות בתי כנסת יהודיים, כנסיות עם מגן דוד ורימונים ועוד.

אחת החוויות היפות בהפלגה היא השבת בלב ים, כאשר הספינה מפליגה ויש תחושה של שלווה בין שמים וארץ, מעין שבת בראשית במלון 5 כוכבים הצף על פני הים. בדרך כלל, ההפלגות כשרות הן ליותר משבוע ולכן אי אפשר להימנע מלהיות על האנייה בשבת. בתקופת חז"ל ובתקופות יותר מאוחרות הספינה הייתה בעיקר כלי תחבורה כדי להגיע ממקום למקום או להעברת סחורות. ספינות הקרוז כיום, מיועדות לאלפי אנשים ומטרתן לאפשר חופשה ורוגע לנוסעים. למרות ההבדל הגדול הקיים בין אוניות בתקופת חז"ל ובימנו, הפוסקים העלו שאלות שונות הקשורות להפלגה בשבת.

האם מותר להפליג בשבת? האם יש הבדל אם צוות האוניה הוא של יהודים או גויים? מתי אפשר לעלות על אונייה המפליגה בשבת? האם מותר לרדת מהאוניה כאשר היא עוגנת בנמל בשבת? בשבת? האם מותר לטייל בנמל בו עוגנת האונייה?

לפי דברי הגמרא אסור לצאת להפלגה שלושה ימים לפני שבת:

"תנו רבנן: אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת (מסכת שבת, י"ט, א').

הראשונים הביאו הסברים שונים מדוע צריך לצאת להפלגה כבר ביום רביעי. יש המסבירים (בעל המאור) כיוון שלעיתים באים לידי סכנה בהפלגה וצריכים לעשות מלאכה משום פיקוח נפש בשבת והרי זה כמתנה לדחות את השבת. ראשונים אחרים בגלל חשש לפגיעה בעונג שבת כלשון הרי"ף אשר הסביר את האיסור בגמרא בטעם הקשור לטבעו וגופו של האדם:

"טעמא דאין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת משום בטול מצות עונג שבת דכל ג' ימים הויא להו שינוי וסת משום נענוע הספינה…לא יכלי למעבד עונג שבת, ולאחר שלשת ימים הויא להו נייחא ובעי מיכלא ומקיימי מצות עונג שבת …" (מסכת שבת דף ז, א).

לפי דברי הרי"ף האיסור לצאת להפלגה סמוך לשבת מקורו בחשש שאדם לא יחוש בטוב בימים הראשונים בגלל ההפלגה ויהיו לו בחילות ומחלת ים ולא יוכל להתענג בשבת ולכבדה ואלו אחרי 3 ימים האדם מתרגל לתנועת האוניה ויוכל להרגיש בטוב. המאירי מוסיף עוד סיבה מדוע כיום אין חשש לביטול עונג שבת גם אם מפליגים סמוך לשבת, שכן בימיו הספנים מומחים יותר ויודעים כיצד לשמור על יציבות האוניה וכמובן שאם בימיו כך, בימנו שמדובר על אוניות פאר לאלפי אנשים הדומות יותר לעיר מאשר לספינה ולא מרגישים בה את תנודות ההפלגה לא יהיה בכך חשש איסור:

"ממה שראו שלא נמנעו מעולם להפליג בים אף בערב שבת ולא נשמע להם מי שימחה בדבר … אלא שיש ללמוד ממנה היתר למי שהורגל בכך או שמא בזמנים אלו לכל שהספנים בקיאים בה הרבה ואין כאן צער כל כך". (בית הבחירה, מסכת שבת דף יט, א).

בשולחן ערוך נפסק:

"הא דאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, הטעם משום עונג שבת, שכל שלשה ימים הראשונים יש להם צער ובלבול; ודוקא למפליגים בימים המלוחים, אבל בנהרות אין שום צער למפליגים בהם, ולפיכך מותר להפליג בהם אפילו בערב שבת.

כמו כן, המחבר מדגיש שיש צורך לעלות על הספינה מערב שבת ולא במהלכה:

היכא דמותר להפליג מערב שבת, אם נכנס בספינה מערב שבת וקנה בה שביתה, אע"פ שמפלגת בשבת, מותר והוא שלא יצא מהספינה מעת שקנה שביתה. הגה: ויש אומרים דאפילו יצא מן הספינה, שרי". (שו"ע אורח חיים סימן רמח, סעיף א, ב).

לדעת המחבר יש לעלות לאוניה לפני כניסת שבת ולהמתין שם עד ההפלגה, לדעת הרמ"א אם האוניה מפליגה בשבת אפשר להיכנס לפני שבת, לקנות בה שביתה ואחר כך אפשר לרדת לנמל לטייל עד אלפיים אמה או בתוך העיר ולחזור לספינה בשבת לפני ההפלגה.

כמובן שההפלגה בשבת מותרת רק כאשר מדובר על אוניה שמפעלים אותה גויים ושרוב הנוסעים בה הם גויים, (פמ"ג משב"צ רמ"ח) כך שמלאכות האוניה לא נעשות בשבת עבור היהודי אלא עבור הרוב הגדול שאינו יהודי וכך אין בעיה של חילול שבת ע"י יהודים והנאה ממלאכת גוי עבור יהודי בשבת.

הרב משה לוי (ראש ישיבת כסא רחמים) כתב לדינא:

"אסור לאדם להפליג בספינה מיום חמישי בשבוע אם אי אפשר בשום אופן שיגיע למקום חפצו קודם שבת, מפני שבשלושת הימים הראשונים להפלגה יש למפליגים בים צער ובלבול, ונמצא מבטל עונג שבת. ובזמן הזה שהאניות משוכללות ביותר, ואין שום צער ובלבול למפליגים בהם, מותר להפליג אפילו בערב שבת, בתנאי שהחובלים והמלחים הם נוכרים, וגם רוב הנוסעים הם נוכרים, שאין מלאכת האניה נעשית לצורך ישראל רק לצורך רוב נוסעיה הנוכרים". ) מנוחת אהבה, פרק א אות ב).

בקשר לירידה מהאוניה בשבת, יש חשש להליכה מחוץ לתחום בשבת או טלטול חפצים שאדם צריך אותם בשבת מחוץ לאונייה. במיוחד כיום שברוב האוניות כל נוסע מקבל כרטיס זיהו מגנטי לעלייה וירידה מהאוניה וצריך להקפיד לא לרדת עם הכרטיס ליבשה.

וכך כתבו הריטב"א והמאירי (עירובין מג, ב):

"ולדידן דפסקינן אין תחומין למעלה מעשרה מי שהיה בספינה בפלג הים למעלה מעשרה כשתגיע הספינה אפי’ בשבת עצמה בחצי היום הרי הוא קונה שביתה ביבשה … ובכל כיו”ב אין שום חשש לירד כי בודאי שמותר לירד ולצאת מן הספינה…" (וכן בשו”ע שם סי’ תד, שו”ת מהר”ם אלשאקר סי’ קח, שו"ת ישרי לב, חלק א סימן מז וציץ אליעזר חלק יט, יט).

כאשר האוניה מגיעה לנמל בשבת עצמה, אם הספינה נמצאת במים רדודים, במקום שאין עשרה טפחים בין הספינה לקרקעית הים, יש חשש שעוברים על איסור יציאה מתחום שבת, אבל למעשה רק סירה קטנה יכולה להיות במים רדודים של עשרה טפחים, אבל בספינות בימנו, שהן תמיד יותר גבוהות מעשרה טפחים מקרקעית הים אין בה בעיה של יציאה מתחום שבת וממילא מותר לנוסעים לרדת לעיר לאחר הורדת כבש האוניה על ידי הצוות. אם האוניה עוגנת בנמל שהוא מחוץ לעיר מותר ללכת רק בתוך תחום שבת אלפיים אמה, אבל אם האוניה עוגנת בתוך העיר כפי שקורה בערים רבות בעולם מותר לצאת מהאוניה ולטייל בתוך העיר כאהבת נפשו בהתחשב בבעיית הטלטול אם אין עירוב בעיר. (שו"ע או"ח, ת"ד).

 

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
שלח
שיתוף ב twitter
צייץ
שיתוף ב pinterest
PIN IT

תגובות

עוד בבלוג

כתבו לנו

ליצירת קשר בכל נושא, נא מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם בהקדם:

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות